"עיר לא יכולה להתקיים בלי היטלי השבחה" – יו"ר הוועדה המקומית ר"ג

"בכל שנה כולל ב – 2017 מאושרות בר"ג לבנייה כ- 1,200 יח"ד חדשות. יחד עם זאת חשוב לזכור כי תכנית תמ"א 38 לא אפויה עד הסוף", אומרת היום אביבית מאור-נמרודי, יו"ר הוועדה המקומית בר"ג, בכנס לשכת שמאי המקרקעין באילת.

לדבריה של מאור-נמרודי "בכל פעם שיש שינויים,  אנחנו חייבים להתאים את עצמנו להחלטות אלו. אין לי בעיה לתת יותר זכויות בנייה בתמ"א 38 תיקון 3א', אך יחד עם זאת שתהיה לנו אפשרות לגבות את מלא היטלי ההשבחה עבור התוספת. בשלב הראשון לא נתנו כלום, בשלב השני הוסיפו 25% היטל השבחה, ובכל זאת אנחנו חושבים שעיר לא באמת יכולה להתקיים ללא היטלי השבחה. אני מאשרת לבנייה בשנה כ – 1,200 יח"ד חדשות, שזה כשכונה שלמה זה דורש לפחות תוספת של בית ספר, שלושה גני-ילדים וטיפת חלב, מאיזה תקציב העירייה אמורה לבנות את זה?"

"למה הממשלה לא נותנת תקציבים להתחדשות עירונית? איך מצפים שהרשויות המקומיות ייקחו על כתפיהן? על כל יח"ד חדשה בקרקע פתוחה, מקבלת היום העירייה כ – 70-100 אלף שקל. כשמדובר על התחדשות עירונית, שמדובר רק על שדרוג אין כאלו תקציבים".

אביגדור יצחקי ויור הוועדה המקומית רמת גן אביבית נמרודי.  צילום: איתמר סיידא

יו"ר מטה הדיור אביגדור יצחקי סקר את הבעיות בתחום התמ"א בישראל.

לדבריו, "תמא 38 3א' מתאימה כרגע לאותן ערים במרכז הארץ, בהן ערך הקרקע מאפשר לבנות תכנית כלכלית שתייצר רווח. איפשהו בדרך המציאו את תקן 21, עד היום אני לא מבין מה זה ולמה הוא נחוץ".

"בסוף של דבר תכנית תמא 38 היא חלק נכבד ממה שנקרא התחדשות עירונית בישראל. יש כמה עקרונות חשובים שחייבים לקבוע כדי שהדברים יצאו לפועל. חשוב לזכור כי הזכויות על הקרקע שייכות לדיירים ויש להם את האופציה, באמצעות ההתחדשות העירונית לקחת את הדירה שלהם, למסור את הקרקע שדירתם עומדת עליה ולאפשר את הפיתוח הפיזי שעל הדרך ישפר גם את רמת החיים שלהם ואת ערך הנכס.

אני לא חושב שהממשלה צריכה לעשות הכל. אני בעד ביזור, וחושב שהרשויות צריכות לטפל בכך. הרשות המקומית מכירה את הדיירים ואת השכונות, לכן גם בתכנית תמ"א 3א הרשות המקומיות היא שקובעת בסופו של דבר.

כמו כל דבר אחר בעולם, גם בתחום של התחדשות עירונית אין הומוגניות, זו הסיבה שאנחנו רואים רשויות מקומיות בהן התמ"א 38 פורח ויש רשויות שעוד לא התחיל לפרוח. גם יש כאלה שבעבר פרחו ועכשיו פחות. זה תלוי ביכולת של הרשות המקומית להיכנס לתחום הזה של תמ"א 38".

עוד הוסיף יצחקי כי הם עוסקים בכמה תוכניות לזירוז תכנית של התחדשות עירונית.

לדבריו, "התכנית שאנו עובדים עליה אומרת: יש לך מגרש? אתה רוצה הקלות כמו שבס? לנו יש כמה בניינים שצריכים חיזוק וחידוש. פה תקבל תוספת של קומה אחת ושם תוכל לבנות עוד מספר קומות. לצורך כך הוצאנו קול קורא למנהלת של התחדשות עירונית, עד היום קיבלו כבר 19 ערים תקציב למנהלת.

"כמו כן, אנו עובדים על  תוכנית אסטרטגית שבה עד שנת 2040 אנחנו יתוכננו 2.6 מיליון דירות חדשות, שכונות חדשות והתחדשות עירונית.

25% מתוך 2.6 מיליון דירות יהיו במסגרת התחדשות עירונית. הרשויות המקומיות יחויבו לעשות תוכנית כוללת, דרכה כל בניין בעיר יוכל לדעת את עתידו, האם יש לו אפשרות לעשות התחדשות עירונית, איזו התחדשות הוא יכול לעשות ומה יכול לקבל מהעירייה.

בפריפריה אי אפשר לעשות היום התחדשות עירונית מבלי להביא כסף, לכן אנחנו בדיונים להביא מקור כספי. הכוונה להקים ברשות מקרקעי ישראל, קרן להתחדשות עירונית. אנחנו רק באמצע הדרך אך בסוף נגיע לדרך הנכונה".

גם חגי רזניק, מנכ"ל משרד השיכון והבינוי, התייחס לנושא ההתחדשות העירונית בפריפריה, לדבריו: "באזור המרכז אין בעיה לייצר פרויקטים של התחדשות עירונית. המכפילים והיחסים  מייצרים כדאיות ורווחיות, השוק החופשי מייצר לבד שינוי, אנחנו כרגולטור לא צריכים להפריע.

בפריפריה יש בעיה מכיוון שאין רווחיות וכדאיות, בסופו של דבר נצטרך למצוא מנגנונים לבצע התחדשות עירונית גם שם. אין לנו פריבילגיה כממשלה להשאיר מאחור את הפריפריה. אותם תהליכים, אותו פוטנציאל ואותה יכולות לקחת אזור מסוים, לטייב את הסביבה ואיכות הדירות ולהפוך אותו לשכונה הטרוגנית חייבים להגיע גם לפריפריה".